top of page
Lu-5

SP-1 Yīnbái
(לבן חבוי) 隱白

מיקום:

בצד הגבי של הבוהן הגדולה, בנקודת המפגש של קווים המשורטטים לאורך הגבול המדיאלי של הציפורן ובסיס הציפורן,
בערך 0.1 צון מפינת הציפורן

פעילות:

עוצרת דימום
מווסתת את הטחול
משחררת את בית החזה
מרגיעה את הלב והרוח ומחזירה הכרה

סימנים:

הנקודה העיקרית בערוץ הטחול לעצירת דימום: דימום רחמי, מנורגיה, דם בשתן או בצואה, הקאת
דם, דימום מהאף.
נקודה טובה לוויסות הטחול בהפרעות עיכול: נפיחות בטנית, נפיחות בגפיים, שלשול וכו'.
משחררת את בית החזה: חום בחזה, מלאות בחזה, קוצר נשימה ואנחות.
מרגיעה את הרוח (נקודת 'רוח רפאים' של סון סי-מיאו): עצב, מאניה-דיכאון, חלימת יתר, נדודי שינה, אובדן הכרה.

דיקור:

החדרה אנכית או אלכסונית המכוונת פרוקסימלית 0.1 עד 0.2 צון, או דקירה לדימום.

פרשנות:

על פי התוספת לנוסחאות אלף הדוקטים "הטחול אוסף את הדם; כאשר הטחול חלש הוא אינו מסוגל לאחד את הדם", בעוד שהדיון בהפרעות הדם קובע "כאשר יאנג הטחול חלש הוא אינו מסוגל לאסוף את הדם". SP-1, נקודת באר-ג'ינג של ערוץ הטחול, היא אחת מנקודות הדיקור המובילות לחיזוק תפקוד הטחול בהחזקת הדם במקומו הנכון. כאשר תפקוד זה נפגע יהיה דימום, בדרך כלל כרוני באופיו, ומתרחש בכל חלק בגוף אך בעיקר בג'יאו התחתון, בין אם כדימום רחמי או כדימום לשתן או לצואה. במקרים כאלה, מוקסה (בין אם במקל מוקסה או בחרוטים ישירים) ב-SP-1 משמשת לעתים קרובות, ובמיוחד מועיל להדריך את המטופל בשימוש יומיומי במוקסה בבית. עם זאת, פעולת SP-1 על עצירת דימום אינה מוגבלת למקרים של חולשת טחול, אלא ניתן ליישמה גם כאשר חום חודר לרמת הדם וגורם לדימום פזיז. זה עשוי להתבטא בחלק התחתון או העליון של הגוף (למשל דימום מהאף או הקאת דם). במקרים אלה, דיקור או דקירה לדימום היא השיטה הרגילה המשמשת, אף כי חלק מהרופאים מעדיפים להשתמש במוקסה, למרות נוכחות החום. ה'שאלות החיוניות' קובע "לחות, נפיחות ומלאות כולן שייכות לטחול". SP-1 מסוגלת לווסת את הטחול בטיפול בהפרעות כמו נפיחות בטנית, נפיחות בגפיים, שלשול וכו', אך כנקודת באר-ג'ינג ולכן הנקודה הדינמית ביותר של ערוץ הטחול, היא מיועדת בעיקר כאשר הפרעות אלו חריפות ומופיעות באופן פתאומי. על פי 'ספר הקשיים', נקודות באר-ג'ינג מיועדות ל"מלאות מתחת ללב". בעוד שהאזור 'מתחת ללב' מתייחס ספציפית לאפיגסטריום העליון, כמו רבות מנקודות הבאר-ג'ינג, SP-1 מטפלת במלאות באזור החזה בכללותו. הערוץ הראשי של הטחול עולה דרך החזה והאזורים הצלעיים הצדדים, מתחבר לנקודות GB-24, LIV-14 ו-LU-1, ומסתיים ב-SP-21 ממנה ערוץ החיבור-לואו הגדול של הטחול, כמו ערוץ השרירים של הטחול, מתפשט לחזה, הצלעות והאזור הצלעי הצדדי. SP-1, כנקודת ההתחלה של הערוץ, יעילה במיוחד בטיפול בקצה הנגדי של הערוץ ומיועדת למגוון הפרעות כגון חום בחזה, מלאות בחזה, קוצר נשימה ואנחות. ערוץ הטחול מתחבר עם הלב ומחזק את הקשר הפיזיולוגי ההדוק בין שני הזאנג. SP-1, כמו רבות מנקודות הבאר-ג'ינג, מיועדת להפרעות של הלב והנפש, במקרה זה סערת הלב, מאניה-דיכאון ונטייה לעצב. כמו ST-45, היא משמשת במיוחד לנדודי שינה עם חלימת יתר או חלומות מטרידים וסיוטים, ובפרקטיקה קלינית ניתן לשלב שתי נקודות אלה למטרה זו. כה חזקה פעולתה על הרוח שהיא נכללה על ידי סון סי-מיאו תחת שמה החלופי גווילי (מבצר הרוחות) בין 'שלוש עשרה נקודות הרוחות' לטיפול במאניה-דיכאון ואפילפסיה. לבסוף, SP-1 חולקת עם רוב נקודות הבאר-ג'ינג האחרות את הפעולה של החייאת והשבת החושים ומיועדת לאובדן הכרה.

שילובים:

דימום: דיקור ב-SP-1 ומוקסה ב-ST-36 (אנתולוגיה מפוארת) הפרעה דיזנטרית אדומה (דמית): SP-1, ST-25, ST-44, REN-6, KID-6 ו-PC-6 (הקומפנדיום הגדול) הקאת דם ודימום חיצוני ספונטני: SP-1, BL-20, BL-18 ו-REN-13 (הקומפנדיום הגדול) דימום אף חמור ובלתי פוסק: SP-1 ו-BL-40 (השלמת החיים) חום בראש ודלקת אף עם דימום אף: SP-1, BL-57, BL-58, BL-60 ו-BL-64 (נוסחאות אלף הדוקטים) כאב חזה: SP-1, LU-1, LU-2, LIV-14, BL-13, BL-47 ו-PC-7 (השלמת החיים) סערה ודיכוי עם חוסר יכולת לישון: SP-1, LU-9, SP-4, BL-13, SP-9 ו-SP-6 (הקומפנדיום הגדול) אפילפסיה: SP-1, HT-7, PC-6, SI-3 ו-BL-15 (האוסף השלם) סיוטים: SP-1 ו-ST-45 (מאה תסמינים) אובדן הכרה: SP-1 ו-LIV-1 (הקלאסיקה השיטתית)

מתלבטים לגבי הנקודה או האבחנה? אל תהססו לקבוע פגישת ייעוץ!

bottom of page