פרק 21 של "הציר הרוחני" מונה חמש נקודות הידועות כנקודות חלון השמיים (ST-9, LI-18, TW-16, BL-10 ו-LU-3). פרק 2 של אותו טקסט נותן רשימה ללא שם של עשר נקודות הכוללת את חמש נקודות חלון השמיים ומוסיפה את הנקודות REN-22, SI-16, SI-17, DU-16 ו-PC-1. קטע זה דן תחילה ב-REN-22, ואז בשש נקודות ערוץ היאנג כרצף של קווים אנכיים המתפשטים מערוץ החוצה הקדמי ומסתיימים ב-DU-16 על ערוץ החוצה האחורי, עם LU-3 ו-PC-1 כנקודות נוספות. פרשנים מאוחרים יותר (במיוחד מָה שִׁי, הרופא הגדול משושלת מינג ומומחה ל"קלאסיקה הפנימית של הקיסר הצהוב") ציינו שקטע זה דן ב-SI-17 כנקודה של ערוץ השאו יאנג בעוד שלמעשה היא נקודה של ערוץ הטאי יאנג של היד. לכן הם הציעו ש-SI-17 צריכה למעשה להיות GB-9. אם כך, כל ששת ערוצי היאנג יהיו אז מיוצגים. לעשר נקודות אלה יש תכונות משותפות מסוימות, והן מותוות במיוחד לחוסר הרמוניה בין הראש והגוף, הפרעות של הראש ואיברי החישה, גויטר ושחפת צווארית, מרידה של צ'י הריאה או הקיבה והפרעות רגשיות. קלאסיקות רבות מציינות את GB-9 למגוון מחלות נפשיות ופסיכולוגיות המאופיינות בנטייה לפחד ובהלה, פלפיטציות פחד, אפילפסיה, שיגעון וכו'. לפי מחקר דיקור מודרני בבתי חולים פסיכיאטריים, נקודות ראש רבות יעילות בטיפול בהפרעות של חלק המוח שמתחתן, וזה עשוי לעזור להסביר התוויות מסורתיות אלה.