LU-1 היא נקודת המו-הקדמית (התראה) של הריאות. המונח 'מו' פירושו לאסוף או לרכז, ונקודות המו-הקדמיות הן המקום בו הצ'י של הזאנגפו מתאסף ומתרכז על פני השטח הקדמי של הגוף. לכן LU-1, כמו כל נקודות המו-הקדמיות, פועלת בעיקר על איבר הזאנג של הריאה ולא על מרידיאן הריאה. על פי ה"ציר הרוחני", "הריאה היא החופה של חמשת איברי הזאנג וששת איברי הפו". כאיבר הזאנג העליון ביותר, הריאה מקבלת דרך הנשימה את הצ'י הצלול של השמיים (צ'ינג צ'י) באותו אופן שחופת היער מקבלת את האור והאוויר החיוניים לחיים. דרך השאיפה, הריאה מורידה את הצ'י לכליות, ודרך הנשיפה, הריאה מפזרת צ'י לפני השטח של הגוף ומפנה צ'י פסולת. לכן נאמר שהריאה שולטת בנשימה וגם מורידה וגם מפזרת את הצ'י. פונקציות אלה עלולות להיפגע כאשר צ'י הריאה חלש, או כאשר גורמים פתוגניים עודפים (בין אם נוצרו פנימית או חיצונית) חוסמים את הריאה. החוזק של LU-1 הוא לנקות עודף מכל סוג מהריאה, בין אם בשל גורמים פתוגניים חיצוניים (למשל רוח-קור או רוח-חום) החודרים לאיבר הזאנג של הריאה, או בשל חוסר הרמוניה פנימי (למשל ליחה עכורה או ליחה-חום, סטגנציית צ'י וכו'). בכל המקרים הללו יהיו קוצר נשימה, שיעול או צפצופים ותחושת מלאות לוחצת בחזה, לכן ה"ציר הרוחני" אומר "הריאה מאחסנת את הצ'י... כשיש עודף יש קוצר נשימה ומלאות בחזה עם פנים מופנות כלפי מעלה". תסמינים אלה לרוב יחמירו בשכיבה, המעמיסה יותר על תפקוד ההורדה של הריאה וגם מאפשרת הצטברות ליחה, לכן ה"שאלות החיוניות" אומרות "הריאה היא החופה של הזאנג. כאשר צ'י הריאה שופע, המאי [הדופק] גדול; כאשר המאי גדול, [המטופל] אינו יכול לשכב שטוח". לפי ה"ציר הרוחני", "צ'י הריאה נפתח לאף; כאשר הריאה בהרמוניה, האף יבחין בין הריחני למסריח". LU-1, למרות שמשמשת בעיקר לוויסות איבר הזאנג של הריאה, מיועדת כאשר דפוסי ריאה מסוג עודף מלווים בהפרעות במרידיאן הריאה כמו חסימת אף וחסימה כואבת בגרון. לפי אמרה ברפואה הסינית "הריאה היא המקור העליון של המים". ניתן להשוות את הריאה למכסה, למשל מכסה של קומקום תה. כאשר המכסה הדוק מדי, התה לא יכול להישפך, וכאשר הריאה בחלק העליון של הגוף בעודף, הנוזלים נשארים למעלה ולא מופרשים למטה. LU-1 מיועדת לנפיחות חריפה בפנים המתרחשת כאשר רוח פתוגנית חיצונית חוסמת את תפקוד הריאה בוויסות מעברי המים והורדת נוזלי הגוף. הריאה והקיבה שתיהן שולטות בירידה, וחוסר הרמוניה באחת עלול להשפיע על השנייה. אם צ'י הריאה מצטבר למעלה, הוא עלול להשפיע לרעה על תפקוד הירידה של הקיבה, ולגרום לקושי בבליעה, הקאות, עווית קיבה ונפיחות בבטן. לחלופין, חסימה בקיבה עלולה לפגוע בתפקוד הירידה של הריאה ולהוביל לשיעול, קוצר נשימה וצפצופים. ב"שאלות החיוניות" צ'י בו, שרו של הקיסר הצהוב, מסביר ששיעול יכול לנבוע מכל אחד מאיברי הזאנגפו ואומר "כאשר מזון ומשקה קרים נכנסים לקיבה, הם עלולים לעלות דרך מרידיאן הריאה אל הריאות, ולהוביל לקור בריאות". שמה של נקודה זו 'ארמון האמצע'??? מתייחס למקור מרידיאן הריאה, הנובע במחמם האמצעי (באזור הקיבה) ויורד למעי הגס לפני שעולה ומופיע ב-LU-1. לכן, LU-1 מיועדת במיוחד לחוסר הרמוניה כפול זה של הריאה והקיבה. מעניין לציין ש-LU-1 מיועדת גם להקאות מחום בכיס המרה, אולי משקפת את תיאוריית חמשת הפאזות שהמתכת (הריאה) יכולה לשלוט בעץ (כיס המרה). לפי ה"שאלות החיוניות", "הריאה שולטת בעור של כל הגוף". ה"ציר הרוחני" קובע "כאשר הפתוגן נמצא בריאה יהיו כאבי עור, צמרמורות וחום, צ'י מורד, קוצר נשימה והזעה." LU-1 היא אחת מנקודות הדיקור הבודדות המיועדות לכאבי העור שיכולים ללוות מחלות חיצוניות. לבסוף, ה"שאלות החיוניות" כוללות את LU-1 בין שמונה הנקודות לניקוי חום מהחזה (דו-צדדי ST-12, BL-11, LU-1 ו-BL-12).