על פי ה"שיח על מקורותיה והתפתחותה של הרפואה"- "הריאה היא הזאנג העדין, לא חום ולא קור מתאימים... חם מדי והאש תמיס את המתכת והדם יתרגש". עוד בציר השמימי (LING SHU) הנקודה Lu3 הייתה רשומה לשימוש עבור "צמא פתאומי וחמור, מרד פנימי, כבד וריאה נאבקים זה בזה, דם זורם מהפה והאף". ציטוט זה הוא התייחסות ברורה לדפוס של אש כבד תוקפת את הריאה. ענף של ערוץ הכבד חוצה את הסרעפת ומתפזר בריאות, ואם אש כבד ממהרת למעלה וחורכת את הריאות זה עלול לפגוע גם בכלי הדם (לגרום לשפיכת דם פזיזה מהפה והאף), וגם בנוזלים (הגורמים לצמא). במקביל לרוב יהיה שיעול, המתאפיין, בדפוס זה, על ידי התקפי שיעול עוויתי עם פנים אדומות, או קוצר נשימה או אסטמה שנגרמת או מחמירה בדרך כלל על ידי תסכול או כעס. הציר השמימי מציין את LU-3 בין חמשת הנקודות "אשנב לרקיע". LU-3 חולקת עם נקודות אלה במשותף פעולות של: 1-טיפול בגוייטר עקב תקיעות של צ'י וליחה באזור הצוואר 2-הורדת צ'י הריאות 3-מועילה לפתחי החישה במקרה זה, העיניים (סחרחורת חזותית וקוצר ראייה). לפי הרפואה הסינית הריאות מאחסנות את הנשמה הגשמית (po), אחת מחמשת ההיבטים של הרוח (spirit) LU-3 'מחסן שמיימי' מיועדת למגוון הפרעות פסיכו-רגשיות המאופיינות בעצב, בכי, חוסר התמצאות ושכחה כמו גם הרדמות ספונטנית ונדודי שינה. LU-3 מצויינת גם עבור "דיבור רוח רפאים של גופה מרחפת" המונח הזה כנראה מתייחס לדיבור הזוי שנראה בשלבים הסופיים של שחפת ריאתית. Sun Si-miao בנוסחאות אלף הדוקט שלו מתייחס ספציפית ל"דיבור רוח רפאים של בכי עצוב" ביחס לנקודה זו. והרופא הדגול הזה בעצמו הוא שסווג שחפת ריאתית (המכונה באותה תקופה feishi - גופה מעופפת) כמחלת ריאות ולא אחת של דיבוק בשד. הסבר חלופי הוא שהמונח למעשה מתייחס לדיבור משתולל או לא הגיוני המיוחס לדיבוק בשד. ספר עכשווי על "אמונות עממיות סיניות" מסביר במקרים שבהם השפעתה של רוח הרפאים (כלומר, הרוח הרעה) היה תוצאה של תהליך הדרגתי, הקורבן יהיה בתחילה עצוב, רגיש ומסוגר. ככל שכוח הרוח על מוחו של הקורבן יתחזק, הוא יתחיל להתנהג כאילו הוא בחלום, לדבר על עניינים רוחניים, או להתנהג כאילו הוא משוחח עם רוחות רפאים"