הפורמולות בקטגוריה זו מטפלות בצורות שונות של חסר על ידי חיזוק, הגדלה, הזנה, העשרה, בצור או הוספה של הצ'י, דם, יין, או יאנג. מבין שמונת שיטות הטיפול, פורמולות אלו שייכות לשיטת החיזוק. אזכורים מוקדמים לשיטת טיפול זאת יכולים להימצא בפסוקים רבים של השאלות הפשוטות. לדוגמא, פרק 20 מפציר "חזק את מה שחלש" בעוד שפרק 74 מציעה "הגדל את אלו הסובלים מפגיעה, חמם את אלו שסובלים ממאמץ יתר" ופרק 5 מציין "כאשר הצורה בלתי מספיקה, אלינו לחמם באמצעות הצ'י של הצמחים; כאשר התמצית בלתי מספיקה, אלינו לחזק באמצעות הטעם של הצמחים." ספר קלאסיקת הקושיות (Nan Jing) מרחיב על הוראות פרגמטיות אלו על ידי חיבור רעיון החיזוק עם דוקטרינת איברי היין והיאנג: "כאשר הריאות נפגעו, הגדל את הצ'י. כאשר הלב נפגע, ווסת את הצ'י המזין והמגן. כאשר הטחול נפגע, ווסת את הדיאטה והתאם חשיפה לחום וקור. כאשר הכבד נפגע, הרגע את המחמם האמצעי. כאשר הכליות נפגעו, הגדל את התמצית" (פרק 19). הטקסט גם יישם את דוקטרינת חמשת הפאזות כמודל שמתוכו אפשר להסיק אסטרטגיות טיפול כלליות. העיקרון, "בחסר, חזק את האמא" (פרק 75), ממשיך להיות ישים בפרקטיקה עכשווית. זאת אומרת שצריך לחזק את האיבר שמתאים לפאזה שקודמת לאיבר החסר במעגל היצירה ההדדית. לדוגמא, מחזקים את הכליות (מים) כדי לטפל בחסר בכבד (עץ), ומחזקים את הטחול (אדמה) כדי לטפל בחסר בריאות (מתכת). את עיקרון זה אפשר ליישם אפילו כשהסיטואציה לא דבקה בברור לקריטריון חמשת הפאזות. דוגמא אפשרית היא חיזוק שער החיוניות (אש הכליות) במקום את הלב (פאזת הלב) לטיפול בחסר בטחול (אדמה). שחיזוק היה ענין חשוב למטפלים בהיסטוריה המוקדמת של הרפואה הסינית, אפשר להבחין מתוך ניתוח של הצמחים הנמצאים ב"קלאסיקת המטריה מדיקה של האיכר השמימי". בסביבות 20 אחוז מתוכם יהיו מסווגים כיום כצמחים מחזקים. מצד שני, פורמולות מחזקות יחסית נדירות בקלאסיקות רפואיות מוקדמות כמו השאן חאן לון וב-פורמולות חשובות מארון הזהב (Jin Gui Yao Lue). רוב הפורמולות הידעות בשימוש היום נכתבו בזמן שושלות הסונג והמינג. הספר "פורמולות מחכמים נדיבים שנאספו בזמן תקופת טאיפיי" משושלת סונג, לדוגמא, מכיל את הפורמולה הקלאסית ארבעת הג'נטלמנים. באותה התקופה, רופא הילדים "צ'יאן אי" חיבר מספר פורמולות לחיזוק חסר בחמשת איברי היין הכוללות בינהן את הפורמולה המפורסמת Liu Wei Di Huang Wan. בזמן שושלות ג'ין-יואן, "לי דונג-יואן" הדגיש את התפקיד של הטחול והקיבה בפורמולות כמו Bu Zhong Yi Qi Tang לחיזוק הצ'י ו-Dang Gui Bu Xue Tang לחיזוק הדם. הדגשתו של לי על חיזוק בעזרת צמחים מתוקים וחמימים, נמשכה בזמן שושלת מינג על ידי מטפלים כמו "זאנג ג'ייה-בין", שהרחיב אותה לחיזוק יאנג הכליות והתמצית עם פורמולות כמו You Gui Wan ו-Zou Gui Wan. חיזוק של יין, מצד שני, עוצב במיוחד בחשיבותו על ידי "זו דאן-שי", אחרון מבין ארבעת המאסטרים הגדולים של תקופת ג'ין-יואן. פורמולות כמו Da Bu Yin Wan שמתמקדות בהעשרת תמצית הכליות ובאותו הזמן הכוונת אש מטה. תחת השפעה של מטפלים שהשתייכו לזרם הפתוגן החם, גישה זו הורחבה לחיזוק של יין הקיבה, הריאות והכבד עם דגש על יצירת נוזלים. כיום, משתמשים בפורמולות מחזקות לא רק לטיפול במחלות, אלא גם כדי להגביר חסינות כנגד מחלות, לשיפור תפקוד, וכהתמודדות עם תופעות לוואי של התערבות רפואית כגון כימותרפיה והקרנות. יתרונותיהן בתחומים אלו ואחרים של הפרקטיקה העכשווית, אמנם, לא צריכים להסיח את צומת ליבנו, מהעובדה, שכמו כל התערבות רפואית, השימוש בחיזוק צריך להיות בצורה אחראית, ושאם נעשה שימוש לא נכון, ללא התייחסות להבדלה בין דפוסים, יתכנו תופעות לוואי.