הסבר על פורמולות המזינות את הלב ומרגיעות את הנפש
הפרעות בנפש עקב חסר של צ'י, דם ויין מתבטאות בדרך כלל בדפיקות לב, עצבנות ונדודי שינה. מערכות האיברים של הלב והכבד הן המעורבות ביותר בפתולוגיות כאלה, למרות שהטחול, הקיבה והכליות גם דורשים לעתים קרובות תשומת לב. האסטרטגיה הנכונה היא לחזק ולווסת את הצ'י, להעשיר את היין ולהזין את הדם. צמחים אופייניים למטרה זו הם Suan Zao Ren, Bai Zi Ren ו-Yuan Zhi. אלה בדרך כלל משולבים עם שלושה סוגים אחרים של מרכיבים, בהתאם לאופי המדויק של התבנית לטיפול: אלה שמעשירים את היין ומזינים את הדם באופן כללי יותר, כמו Mai Men Dong, Sheng Di Huang, Shu Di Huang, E Jiao ו-Gou Qi Zi, כאשר חסר כזה הוא שורש להפרעת נפש אלה שמגבירים את הצ'י, כמו Ren Shen ו-Gan Cao, כדי לאפשר ללב לכוון את הצ'י והדם כלפי מטה ובכך לשלוט בנפש אלה שמנקים אש ומנקזים חום, כמו Bei Mu, Huang Lian ו-Zhi Mu, כאשר חסר בדם ויין מלווה בעודף יאנג יש לציין כי בעוד שאת הפורמולות בקבוצה זו ניתן לקחת לאורך זמן ממושך יותר מאשר אלה שמיישבות ומרגיעות, הן אינן מיועדות להחליף תרופות הרגעה, ויש להתאים אותן באופן קבוע במידה והתבנית משתנה כתוצאה מהטיפול.
מרגיעות נפש
המילה "נפש" ברפואה סינית מסמלת את האספקטים הלא פיזיים של הישות האנושית. שלא כמו במערב, אלו לא נתפסים כנפרדים ושונים באיכותם מהגוף. כמו ש"זוהו שוו-היי" כותב ב"הערות רנדומליות מקריאה על רפואה": "חמשת הרוחות (נפשות) הן האופי של הדם והצ'י. להתרוממות רוח, כעס, הרהור, עצב ופחד, יש בסיס במנדט השמיימי. אדם שאין ברשותו רגשות אלו יהיה קהה חושים, אישיותו מתה". הפרעות של הנפש, אם כך, נחשבות כהתגלמויות של הפרעות שמונעות מאדם לחיות בצורה מתאימה למי שהוא. הרפואה הסינית מציאה דרכים רבות לטיפול בהפרעות כאלו. אלו כוללות שינוי בדיאטה ודרך חיים, טיפול רגשות מנוגדים (שבו רגש עודף אחד מטופל על ידי יצירה של רגשות אחרים, לפי הדוקטרינה של חמשת הפאזות) ויעוץ, כמו כן רפואת צמחים. בהחלט, כמו שהרופא מהמאה ה-17 "יה טיאן-שי" ציין ב"רשומות מקרים כמדריך לפרקטיקה קלינית": "רישום פורמולות מתבסס על תפקודי הצמחים. לצערי, אלו לא יהיו מספיקים כדי לעשות את המטופל שמח". מבחינה היסטורית, הפורמולות בפרק זה מגיעות מתקופות שונות רבות בהיסטוריה של הרפואה הסינית, הן משקפות את העיסוקים השונים של מחבריהן בהתייחסות על הנפש ודרכי הטיפול בה. פורמולות מהשאן חאן לון והג'ין גווי יאו לוא בדרך כלל מדגישות ויסות בין הצ'י המזין והמגן, אם זה על ידי ניקוז אש, הירמון המחמם האמצעי, או הזנת דם. משושלת טאנג והלאה, ובמיוחד בתקופת ג'ין-יואן, אש נהייתה עניין מרכזי לרופאים סיניים, וזה משתקף בניסיונותיהם להרגיע את הנפש. דגש גדול על מערכת האיברים (במקום צ'י ודם) הוביל לעיצוב פורמולות לטיפול ספציפי בלב כאיבר המשויך ביותר לאש ונפש. הפרעות ליחה גם משכו תשומת לב גדולה יותר, בעוד שדיונים על אש החיים (מינג מן) והאינטרקציה בינה לבין הלב או האש השליטה הכניס למשחק את מערכת היחסים בין הלב לכליות. מגמות אלו המשיכו בזמן שושלת מינג לתוך עידן צ'ינג. בהתמזגות עם עלייתו של זרם הפתוגנים החמים כסוגייה חשובה לרופאים בזמן זה, חסר יין קיבל תשומת לב מיוחדת, וכך גם איבר הכבד, שרופאים רבים אז ראו כאיבר החשוב ביותר לטיפול בכול סוגי המחלות הפנימיות. מהתקופה הרפובליקנית והלאה, ועמוק לתוך סין פוסט-מאו, קונספטים שהושאלו מהרפואה המערבית, כגון נוירוסטניה או תשישות עצבים, הפכו לחשובים במיוחד בסין וברפואה סינית. כמו תמיד, שינויים אלו לא רק עודדו יצירה של פורמולות חדשות, הם גם השפיעו על הפרשנות והשימוש בפורמולות קיימות. לדוגמא, מערכת האיברים שוב קיבלה יחס מרכזי, כתוצאה מכך, כמעט כול הפורמולות בקטגוריה זו מוגדרות כעת כמטפלות בעיקר באיברי הלב והכבד.
