לחות היא השפעה פתוגנית יינית בעלת טבע כבד ועצל. הפרעות לחות מתקדמות לאט ושוהות בגוף. לחות פנימית לרוב משוייכת להרגלי אכילה בלתי מתאימים, צריכה מוגזמת של אלכוהול, והרהורים אובססיביים או התנהגות אמוציונלית אחרת שפוגעת בטחול. התגלמויותיה כוללות נפיחות בטנית מפושטת או ממוקדת, בחילה, הקאה, שלשול, צהבת, טפטוף שתן כואב, או בצקת בגפיים התחתונות. לחות יכולה גם לחדור מהחיצון. ממגורים באקלים או סביבה לחה, או מהרטבות מגשם או זיעה. התגלמויות של לחות חיצונית כוללות חום וצמרמורות, תחושה של נפיחות בראש וכבדות בגוף, נוקשות וכאב במפרקים, או בצקת שטחית. מכיוון שזה לא בלתי רגיל שמצבים של לחות יציגו סימנים גם של פתוגן חיצוני וגם של יצירה פנימית, יש לכן לגשת בזהירות בכול מקרה כדי לרכוש הבנה מלאה של האטיולוגיה ושל הקונסטיטוציה היסודית של המטופל. המילה 'מים' נמצאת הרבה בשימוש בקשר ללחות. לפעמים מילה זאת מתייחסת לנוזלים בכלליות ולפעמית ספציפית לבצקת או להצטברות יותר מקומית וברורה מלחות. השימוש השני משתקף בפתגם, "לחות היא החלחול של מים, בעוד שמים הם הצטברות של לחות." בעיות באיברים שקשורים אינטימית ביותר לתהליך המטבוליזם של נוזלים בגוף, לעיתים קרובות יגרמו להפרעות לחות. שלושת האיברים החשובים ביותר הם הכליות, שנאמר עליהן שהן מושלות במים, הטחול, ששולט במים, והריאות, שמושלות באספקטים המעלים והמורידים של מטבוליזם המים הנקראים 'מעברי המים'. מבין האיברים היאנגים, לתלת מחמם ולשלפוחית השתן יש גם קשרים חשובים למטבוליזם המים, ולכן עם לחות. אם הצ'י חסום בתלת מחמם, לא יהיה כוח מאחורי המטבוליזם של המים. אם שלפוחית השתן לא פועלת בצורה חלקה ויש קושי במתן שתן, מנגנון הצ'י של התלת מחמם יכול להיות מושפע על ידי הזרימה החוזרת. בגלל שלחות היא פתוגן כבד ועצל שפוגע וחוסם את מנגנוני הצ'י, פורמולות אלו לעיתים קרובות כוללות צמחים מווסתי צ'י. הערך של צמחים אלו בטיפול בלחות נכתב בצורה תמציתית ב"הבדלה סיסטמתית של מחלות פתוגנים חמים": "כאשר מנגנוני הצ'י משתנים, לחות גם תשתנה". לדוגמא, כאשר צ'י שלפוחית השתן חסום על ידי לחות, צמחים אלו יכולים לווסת את צ'י שלפוחית השתן ובכך לספק מעבר למים ולחות לצאת מהגוף. הדפוסים העיקריים של פתוגני לחות הם לחות חמה ורוח לחות, שהם לרוב מצבי עודף. התגלמויות של לחות חום כוללים צהבת, טפטוף שתן כואב, והפרעות של ניוון. תמיד חשוב להבחין בזהירות גם באיזה רמה (מחמם) התהליך פעיל וגם איזה פתוגן בולט יותר, ולטפל בהתאם. הסימן העיקרי לרוח לחות הוא כאב (לרוב במפרקים) ולפעמים מלווה בבצקת. כאן חשוב גם להבחין האם רוח או לחות בולטת יותר. בנוסף, מכיוון שמצבים אלה בעיקר נתקעים בערוצים, הבטחה של זרימה חלקה של דם בריא היא אספקט חשוב של הטיפול. כאשר הזרימה בערוצים פתוחה, לרוח אין מקום להיתקע, לכן הפתגם, "כאשר מטפלים בהפרעות רוח, קודם טפלו בדם." בכלליות, הפורמולות בקטגוריה זו מורכבות מחומרים חריפים, ארומטיים, וחמים שמייבשים את הלחות, או חומרים מתוקים ותפלים שמנקזים את הלחות. יש להשתמש בהם בזהירות רבה במקרים של חסר יין ומחסור בנוזלים. במטופלים בעלי תשישות הנגרמת ממחלה או הריון עם בצקת או סימנים אחרים של לחות, יש לעשות מודיפיקציות לפורמולות אלו עם צמחים מחזקי טחול כדי להגן על הצ'י הנורמאלי.