Da Bu Yin Wan

שם פורמולה זו בטקסט המקור הוא Great Tonifying Pill - Da Bu Wan. שם זה משקף הן את הרכב הכדור, המתמקד בשימוש בחומרים עשירים ומחזקים, והן את כוונתו, דהיינו, לחזק את היין האמיתי. כדי להדגיש את התפקוד האחרון, ב"העברה נכונה של רפואה" השם שונה ל-Great Tonify the Yin Pill - Da Bu Yin Wan.

אש יין
היבט אופייני לרפואת מתקופת ג'ין-יואן-מינג הוא העיסוק שלה באש. רופאים בתקופה זו פיתחו אסטרטגיות חדשות רבות לטיפוח אש פיזיולוגית וסילוק אש פתולוגית מהגוף. שינוי חשוב שני בחשיבה הרפואית בתקופה זו היה מעבר בדגש מסיבות חיצוניות לפנימיות של מחלה. זה משתקף במושג החדש של אש יין (阴火 yin huo) בו השתמשו רופאים בתקופת ג'ין-יואן להבחין בין הפרעות שבהן מקור האש הפתולוגית נתפס כפנימי (יין) לבין אלה הנובעות מפתוגנים החודרים לגוף מבחוץ (יאנג). תיאור הפתולוגיה של אש יין היה קשור לתורות חדשות שצמחו בנוגע לפעילויות הפיזיולוגיות של אש בגוף, ספציפית יותר, תפקיד האש בשער החיוניות. יותר ויותר, אש זו נתפסה כתומכת בכל ההתמרות הפיזיולוגיות ולכן חיונית לחיים עצמם. מחלה התרחשה כשאש זו נעשתה תקועה או השתוללה ללא שליטה.

בין המאסטרים השונים מתקופה זו, לִי דוֹנְג-יוּאַן ידוע בניתוח פתולוגיות אש יין הנגרמות מחסר צ'י במחמם האמצעי, בעוד ג'וּ דַן-שִׂי התפרסם בטיפול באש יין העולה בהקשר של חסר יין. פורמולה זו מייצגת את גישתו של ג'וּ.

פעולות Da Bu Yin Wan
ב"תורות חיוניות של [ג'וּ] דַן-שִׂי", פעולות פורמולה זו מתוארות כ"הכוונת אש יין כלפי מטה, תוך חיזוק מי הכליות." ב"אוסף שירים על פורמולות מודרניות", הכותב מתקופת צ'ינג צֶ'ן נְיאַן-צוּ הסביר כיצד הרכב הפורמולה משיג מטרות אלה:

"Zhi Mu ו-Huang Bai מקררים ויכולים לסלק חום; הם מרים ויכולים לכוון אש כלפי מטה. מרירות מובילה ליובש, לכן [הפורמולה] משתמשת במח חזיר ללחלוח ו-Shu Di Huang להעשרה. זו אסטרטגיה נפוצה לטיפול בחום של חסר יין. עם זאת, שימוש בצמחים מקררים בלבד לסילוק חום אינו מהווה טיפול [על בסיס] חקירה ממצה של השורש. לכן, המרכיב [העיקרי] של הפורמולה הוא Gui Ban. [השימוש בו מגלם] את האסטרטגיה של שימוש במינרלים מהחי (שריון צב, קונכיות וכו') לריסון היאנג. בהשוואה ל-Liu Wei Di Huang Wan, הכוח של פורמולת [ג'וּ] דַן-שִׂי [לטיפול באש יין] הוא אפילו יותר בולט. לכן, אם רופאים כמו לִי שִׁי-צַאי [לִי ג'וֹנְג-צְה], שְׂיוֶּה לִי-ג'ַאי, או ג'אַנְג ג'יֵה-בִּין [רק] הוסיפו חומרים מרים ומקררים [לפורמולות מחזקות יין, אך לא ריסנו את היאנג במקביל, זה מראה] שהם לא באמת הבינו את הדקויות של [היחסים בין] יין ויאנג בטבע."

כאן, צֶ'ן מבקש להראות שהפורמולה מטפלת בתהליך פתולוגי שתנופתו נוטה להפרדה בין יין ויאנג. אם היין בחסר, הוא מאבד את יכולתו לשלוט ביאנג. זה דורש לא רק שהאש תדוכא והמים יחוזקו, אלא גם שהיאנג המתלקח כלפי מעלה יופנה כלפי מטה כדי שיתחבר מחדש עם היין המתמעט תמיד. עבור צֶ'ן, זה מושג באמצעות Gui Ban, המזין את ג'ינג היין בעודו מרסן את היאנג במקביל, ובכך הופך לציר המרכזי שסביבו כל הפורמולה סובבת.

עם זאת, Gui Ban אינו נכלל בכל הפורמולות של ג'וּ דַן-שִׂי לטיפול באש החסר. לכן, כפי שצֶ'ן עצמו הכיר מוקדם יותר בקטע המצוטט, פעולת הניקוז כלפי מטה של Huang Bai ו-Zhi Mu יש לה השפעה דומה על היאנג הסוטה. מרירות היא הטעם המהדהד עם אש והלב, וצמחים מרים לכן מצטיינים בהכוונת אש כלפי מטה. Huang Bai, במיוחד, משמש בעקביות למטרה זו. ב"דפוסים וטיפול בהפרעות שונות", הרופא מתקופת צ'ינג שְׂיוּ דָה-צ'וּן לכן משבח את Huang Bai כ"החומר העיקרי לניקוי אש השר הבוערת והעודפת במחמם התחתון, ובכך מרגיע את אש השר [באופן כללי] ונותן ליין האמיתי צל כך שעצבנות, יובש וצמא לא יחזרו."

בכתביו, ג'וּ דַן-שִׂי רמז שפעולה זו מחזקת את הכליות. אמירה זו נלקחה באופן מילולי על ידי חלק מתלמידיו, מה שהוביל לויכוחים סוערים עם אלה שהחזיקו בדעה שצמחים מרים וקרים מנקזים אש עודפת מהגוף. ב"מקורות הרפואה", המורה של לִי דוֹנְג-יוּאַן, ג'אַנְג יוּאַן-סוּ, למשל, מונה כאחת הפעולות העיקריות של Huang Bai את היכולת "לנקז אש הדרקון משלפוחית השתן." אש הדרקון היא מונח נוסף לאש השר או האש בשער החיוניות, כלומר, צ'י היאנג של הגוף, המופיע בשלפוחית השתן כדי להיות מופץ בכל הגוף דרך השאו יאנג.

הקטע הבא מ"המטריה מדיקה של שילובים" מסוף המאה ה-18 פותר בהצלחה מתח זה על ידי הסבר כיצד Huang Bai "מחזק" את היין ואז כיצד הוא לא:

"[הוא] מחזק מים דרך יכולתו לנקות את אש היין הבוערת כלפי מעלה מלמטה: כשהאש מנוקה, המים מתחזקים ומתעבים [כרגיל] - זה חיזוק ללא חיזוק. שימו לב שחום פתוגני זה בתוך היין אינו במקור האש האמיתית בשער החיוניות, ולכן אין נזק בשימוש בצמחים מרים וקרים לגרשו. כאשר המים האמיתיים של הכליות אינם מספיקים כך שהאש האמיתית צפה בחסר כלפי מעלה, אז יש להשתמש ב-Sheng Di Huang ו-Shu Di Huang כדי להעשיר את הכליות. כשהמים מספיקים, האש תחזור טבעית למקום הכלתה. אם נעשה שימוש מוטעה ב-Huang Bai ו-Zhi Mu, כשהמים מתייבשים [על ידי המרירות שלהם], האש תבער אפילו גבוה יותר, ובניגוד לכוונה, היאנג ייפרד מהיין ויעוף. זה בלתי הפיך."

מכאן נובע שכשנאמר שהפורמולה הנוכחית מטפלת באש החסר, הכי טוב להבין זאת כחסר יין המלווה באש נמרצת (נמרצת עד כדי כך שניתן לנקז אותה מהגוף) ולא רק כחסר יין המלווה תמיד בדרגה מסוימת של יאנג צף. את האופי העודף של האש בדפוס זה ניתן למצוא בדפקים החזקים והשוטפים בשתי העמדות האחוריות וכן בתסמינים אחרים המציינים עודף חום, כמו שיעול עם ליחה מעורבת בדם, רעב מתמיד, חוסר מנוחה ושפיכת זרע.

בפרקטיקה העכשווית הפורמולה משמשת, למשל, לטיפול בדפוסי חסר יין ויאנג היפראקטיבי הקשורים להפרעות כמו פעילות יתר של בלוטת התריס או סוכרת. האופי המתקדם של הפרעות אלה מספק דוגמה טובה לתהליכי מחלה שבהם אש עודפת יכולה במהירות לכרסם ביין בעוד ג'ינג היין החסר נעשה פחות ופחות מסוגל להכיל את היאנג המתלקח כלפי מעלה, כך שרק טיפול המתמקד בו זמנית בשני היבטי ההפרעה טומן בחובו הבטחה להצלחה.