בניגוד ליובש חיצוני, יובש פנימי נגרם מאובדן התמצית של איבר והתרוקנות של הנוזלים. הוא משוייך בדרך כלל לייזוע או שלשול(טיהור) לא מתאים של מחלה רצינית, הקאה חמורה, מתן שתן מוגזם, יחסי מין מרובים, או צריכה מוגברת של מאכלים חריפים. ההתגלמות הקלינית של יובש פנימי מורכבת למדי ותשתנה על פי עומק המצב והאיברים המושפעים. הריאות, הטחול, הכליות, והמעי הגס הם בדרך כלל האיברים המעורבים. ניתן להבין יובש פנימי גם מפרספקטיבת שלושת המחממים: יובש במחמם העליון יוביל לשיעול יבש וצמא, במחמם האמצעי יהיו הקאות וגיהוקים עם קושי להחזיק מזון למטה, במחמם התחתון יהיו צואה יבשה או הפרעות התשה וצמא. בגלל מערכת היחסים המורכבת בין האיברים ואזורי הגוף, ובין החיצון והפנים, הבחנה בין יובש חיצוני ופנימי היא לא תמיד עניין פשוט. יובש חיצוני עלול להשפיע על הפנים, האיברים עלולים להשפיע אחד על השני, ואזורים שונים בגוף יכולים להשפיע אחד על השני ברמות רבות. הבחנה כזאת היא קשה במיוחד עם הריאות מכיוון שיובש חיצוני כמעט מייד פוגע באיבר זה. חשוב להבדיל בין הפרעות יובש, בהן יובש הוא השורש, לבין הפרעות שונות הפוגעות במטבוליזם הנוזלים ומונעות מהגוף לחלוח, אך בהן היובש הוא רק התגלמות. אלה מצד אחד, קור וסטגנציית צ'י, ומצד שני חום וחסר יין. קור וסטגנציית צ'י מפריעים ליכולת של הגוף לפזר ולהפיץ נוזלים. אך מכיוון שהנוזלים לא באמת נפגעים, יובש בחלק מסוים של הגוף ילווה בקביעות על ידי הצטברות או עודף של נוזלים בחלק אחר. עם יובש קור, זהו גם המצב, אבל הסימפטומים של היובש יהיו משמעותית יותר מודגשים. חסר יין וחום, משמעותם פגיעה בנוזלי הגוף ולכן גורמים ליובש. ובכל זאת, יובש (המשויך לריאות וליאנג מינג) בעיקר מצביע על כישלון הנוזלים בתפקודם ללחלח ולווסת תנועה. לכן, פתולוגיות יובש הן הפרעות של דינמיקת הצ'י שמתגלמות כשיעול, עצירות, או צ'י מתמרד. חסר יין מצד שני, מצביע על פגיעה בתפקוד הייני של החזקה ועיגון היאנג, ולכן מלווה בקביעות על ידי עודף יאנג. לבסוף, הפרעות חום, פוגעות בנוזלים וביין, אך עודף יאנג יבלוט יותר, מאשר הנזק ליין ולנוזלים, במונחים של הפתודינמיקה שלו וגם בצורת התגלמותו. בהתחשב בהבדלה בין יובש פנימי וחיצוני, פורמולות לטיפול ביובש לרוב מחולקות לשתי קבוצות רחבות: אלו שמפיצות ומלחלחות בעדינות יובש חיצוני, ואלו שמעשירות יין ומלחלחות יובש פנימי. כל הפורמולות הללו מכילות מרכיבים מעשירים וכבדים שעלולים לחסום את דינמיקת הצ'י. הם גם מעודדים יצירה של לחות ולכן אין להשתמש בהם אצל מטופלים עם קונסטיטוציה לחה. חשוב גם להשתמש בהם בזהירות (ועם מודיפיקציות מתאימות) במקרים של שלשול כתוצאה של חסר בטחול או כאשר יש סטגנציית צ'י בולטת.