מנקזות מטה
לסוג הפורמולות בקטגוריה זו אפשר למצוא מקורות עוד ב"קלאסיקה הפנימית", שמזכיר ניקוז מטה פעמים רבות, לדוגמא אימרה זאת מפרק 21 של "השאלות הבסיסיות": "מלאות של שלושה ימים תיעצר אם המטופל ינוקז." כמו רוב האסטרטגיות האחרות, הפורמולות הבסיסיות לניקוז מטה נאספו על ידי "זאנג זונג-ג'ינג" בסוף שושלת האן בספרו- ה"שאנג חאן לון" שלשול (טיהור) זו אחת מאסטרטגיות הליבה לטיפול בהפרעות של שכבת היאנג מינג בשאנג חאן לון ונעשית בשימוש לבד או בשילוב בטיפול בדפוסים של כל שאר השכבות בנוסף. הפורמולות הרשומות באותו טקסט הפכו למודלים לכמעת כול ההתפתחויות המאוחרות יותר בתחום זה. מבין אותן התפתחויות, המוקדמות ביותר היו הקונספטים שפותחו על ידי "ליו וואן-סו", אחד מארבעת המאסטרים הגדולים של תקופת ג'ין-יואן. הוא טען שכול סוג של השפעה פתגונית יכולה להפוך לחום פנימי כתוצאה מתקיעות והדגיש את הפינוי, ניקוז ושילשול של חום כזה בעזרת חומרים כגון Huang lian, Da huang ו-Hua shi. ליו האמין שהפרעות חיצון עם חום מאוגד(מקובץ) בפנימי, שמאופיין בסימפטומים כמו ראייה לא ברורה (מעורפלת), מלאות אבדומינלית וכאב, עצבנות, דיבור מטורף, ודופק שקוע ועודף, צריכות לעבור שלשול(טיהור) גם אם החיצון עדיין לא שוחרר. הוא גם המליץ על השימוש בDa cheng qi tang בשילוב עם Huang lian jie du tang, לחום רעיל ועמוק כאשר פתוגנים נכנסים לאספקט הדם עם סימפטומים כמו קצוות קרים וכאב בכול הגוף, גרון יבש או כואב, מלאות או כאב אבדומינלי, בלבול, צפצופים, ודופק עמוק ודק. ממשיך דרכו, "זאנג קונג-זנג", דגל בשימוש של ניקוז מטה למגוון של מצבים, הכוללים התקפות חוזרות של חום מדיד גם אחרי השימוש במייזעים חזקים, מה שמצביע שהחום לא פונה; הפרעות של רפואה פנימית המאופיינות במלאות או כאב אבדומינלי שלא פוסק, שמצביע על עודף פנימי; צמרמורות וחום לסרוגין בליווי התקפות של שיעול פרודקטיבי; טראומה שהובילה לנפיחות וכאב שמחמיר בלילה; וסוגים מסוימים של פצעים ונפיחות. בתרגום לתיאוריות עכשויות, אלו מצביעים על השימוש באסטרטגית ניקוז מטה לא רק להצטברות של חום בפנימי, אלא גם לסטאזיס של דם, עודף ליחה, או חסימת לחות. המטפל משושלת מינג "וו יו-שינג" הדגיש את השימוש באסטרטגיות ניקוז מטה לטיפול בהפרעות אפידמיות(מגפתיות) עונתיות. הוא הזהיר נגד עיכוב בשימוש במשלשלים עקב הסתייגויות בלתי מוצדקות על תופעות הלוואי שלהם וגם הציע שרופאים "לא ישארו תקועים במחשבה ששימושם הוא רק לדפוסים המאופיינים בהתקבצות(?) של צואה." לאסטרטגיות של ניקוז מטה ישנו גם מקום בולט ברפואת הקאמפו. חסידים ידועים מזרם ה"קוהוהא" או "זרם הפורמולה העתיקה", שהתפתח ביפן בזמן תקופת עדו (1602-1868), כגון "יושימאסו טודו", "יושימאסו נאנגי", ו"יומוטו קיושין", התמקדו בסילוק רעלים כאספקט המרכזי בפרקטיקה הרפואית ובאופן טבעי פנו לניקוז מטה כאמצאי אחד להשגת מטרה זאת.
הסבר על מטהרות הצטברות חום
הצטברות חום היא מצב של עודף פנימי המאופיין בחום, כאב בטן המתגבר בלחיצה, עצירות, חיפוי לשון צהוב, ודופק חזק, מופרז ובדרך כלל שקוע. המרכיבים העיקריים בפורמולות אלה הם מטהרים קרים (הידועים גם כצמחים מנקזים כלפי מטה) כגון Da Huang ו-Mang Xiao. מכיוון שהצואה היבשה המצטברת משבשת את דינמיקת הצ'י ומובילה לסטגנציה, זה מגביר את חומרת ההצטברות. לשם כך, מוסיפים צמחים המקדמים תנועת צ'י כמו Hou Po, Zhi Shi, ו-Mu Xiang. בעוד שפעולת הטיהור מטפלת בחום על ידי 'הסרת הדלק מתחת לסיר', עבור חום פנימי עז זה לא מספיק, ויש להוסיף צמחים המנקים חום כמו Huang Qin, Bai Jiang Cao, ו-Zhi Zi. לעתים, חום פתוגני נקשר עם מים פתוגניים בגוף. כאשר זה קורה, יש צורך להוסיף צמחים המוציאים עודף מים, כמו Gan Sui, Yuan Hua, ו-Qian Niu Zi. עודף חום המצטבר ועומד בקיבה ובמעיים מוביל בקלות לבעיות במחזור הדם ויכול לגרום לסטגנציית דם. כאשר זה קורה, יש צורך להוסיף צמחים המפזרים דם סטטי, כמו Tao Ren, Chi Shao, ו-Mu Dan Pi. לעתים, חום פנימי ממושך מעודף יכול לשאוב את צ'י היאנג ולהוביל להופעות קור; במקרים אלה, הפורמולות חייבות לכלול צמחים המחממים את היאנג ומפזרים קור, כמו Zhi Fu Zi ו-Gan Jiang. לבסוף, מכיוון שמוקד ההפרעות המטופלות על ידי מטהרים קרים הוא לעתים קרובות המחמם האמצעי (טחול וקיבה), שעלול להינזק ממטהרים קרים, לפעמים יש צורך להוסיף צמחים המהרמנים את המחמם האמצעי ומזינים את הקיבה כדי למתן נזק זה. בדרך כלל, Gan Cao ו-Da Zao משמשים למטרה זו.
