הסבר על מהרמנות את שכבת השאו יאנג
שכבת השאו יאנג נחשבת בדרך כלל כמצויה בין הטאי יאנג החיצוני והיאנג מינג הפנימי של ששת השכבות של המחלה. האופי הביניימי של שכבה זו (המאופיין כחצי-חיצוני, חצי-פנימי) משמעותו באמצע בין החיצוני לפנימי, ואינו מתייחס למצבים חיצוניים-פנימיים מקבילים בהם ההשפעה הפתוגנית ממוקמת גם בחיצוני וגם בפנימי. שיטות הפיזור והניקוז המשמשות בטיפול בהפרעות טאי יאנג ויאנג מינג בהתאמה אינן יכולות לשמש בטיפול בהפרעות שאו יאנג. זיהוי סוג החום יעזור להבחין בין השכבות: חום וצמרמורות בו-זמנית בדרך כלל מצביעים על הפרעת טאי יאנג; חום ללא צמרמורות בדרך כלל מצביע על הפרעת יאנג מינג; חום וצמרמורות לסירוגין בדרך כלל מצביעים על הפרעת שאו יאנג. כיס המרה (המתאים למרידיאן שאו יאנג של הרגל) הוא האיבר הקשור ביותר לשכבה זו. גרון יבש, טעם מר בפה ותחושת מלאות בבית החזה הם תסמינים המתרחשים לאורך מסלול מרידיאן השאו יאנג של הרגל. הדופק האופייני הוא מיתרי וחזק, המצביע על חסימה של הצ'י העולה כלפי מעלה בשאו יאנג. פורמולות המטפלות במצבים אחרים שנרכשו מבחוץ עם סימנים ותסמינים דומים (למשל, חום בכיס המרה ובמחמם המשולש), למרות שאינן נחשבות להפרעות טהורות של שאו יאנג, נכללות גם בחלק זה. בהתחשב בתפקודים הרחבים של כיס המרה והמחמם המשולש בארגון הפצת הצ'י והנוזלים של היאנג, קשה להגדיר את הבעיות עבורן מיועדות פורמולות אלו במונחים של תבנית אחת מוגדרת בקפידה. המרכיבים העיקריים בפורמולות אלו מורכבים מצימוד של Huang Qin עם Chai Hu או Qing Hao. זוגות אלו יעילות בהגעה לפתוגנים הממוקמים באספקט החצי-חיצוני, חצי-פנימי הזה. צמחים אחרים מתווספים בהתאם לאיזה מההיבטים האחרים מושפע מהפתוגן. לדוגמה, לפתוגנים חיצוניים, ניתן להוסיף Sheng Jiang; לניקוי חום בפנים, להוסיף Huang Lian; לליחה, להוסיף Zhi Ban Xia ו-Chen Pi; ולתקיעות צ'י משמעותית, להוסיף Hou Po ו-Zhi Ke. באופן דומה, סוגים שונים של חוסר פנימי לעיתים קרובות מלווים הפרעות אלו. לחוסר צ'י, להוסיף Ren Shen, Bai Zhu, או Da Zao; לחוסר דם, Dang Gui ו-Bai Shao לעיתים קרובות נרשמים.

מהרמנות
מבין שמונת שיטות הטיפול, הפורמולות בקטגוריה זו עושות שימוש בשיטת ההרמוניזציה. במובן הרחב ביותר, הרמוניזציה מתייחסת לוויסות בין יין ויאנג בתוך הגוף ובמכך למטרה הסופית בכול טיפול ברפואה הסינית. המושג, בשימוש הזה, נמצא כמה פעמים בקיסר הצהוב, וברפואה סינית עתיקה נעשה בו שימוש בצורה חליפית עם המושגים 'טיפול' ו'ריפוי'. שימוש דומה נמצא בשאן חאן לון, הטקסט מסוף שושלת האן שמתוכו רוב הפורמולות בקטגוריה זו נלקחו. מחברו, זאנג זונג-ג'ינג, מתאר את הפעולה של שתי פורמולות- Xiao cheng qi tang ו- Gui zhi tang כהרמונית, אשר הוא שם כקונטרסט לפעילות של פורמולות בעלות ייזוע חזק או שלשול (טיהור). כאן, הרמוניזצייה כנראה מתייחסת בכלליות לטיפול עדין יחסית, במקום למתודה מסויימת. השימוש במושג "שיטת ההרמוניזציה", בהתייחסות לאסטרטגיות שמיוסמות על ידי פורמולות כגון- Xiao chai hu tang, לא התחיל עד 1156 עם הפרסום של "דיונים מעירים בעקרונות של פגיעות קור". בספר זה, "צ'נג וו-ג'י" מיקד את הקונספט של הרמוניזציה למתודת טיפול שמתאימה להפרעות בשכבת השאו יאנג: "כאשר ישנו פתוגן קור בחיצון, יש צורך לחלחל אותו מהגוף כזעה. כאשר הפתוגן ממוקם בפנימי, יש צורך להזרים ולנקות אותו מהגוף כשלשול. כאשר הוא אינו בחיצון או בפנימי אלא חצי בחוץ וחצי בפנים, ייזוע אינו מתאים, וגם לא הקאה או שילשול מספקים תשובה. במקרה זה, הולם לפתור את המצב בעזרת הרמוניזציה. Xiao chai hu tang היא הפורמולה שמהרמנת בין החיצון לפנימי." פרשנים רבים מאוחרים יותר, הכוללים את "זאנג ג'ייה-בין" ו"צ'נג גואו-פנג", הזכירו לקוראיהם שהמשמעות המקורית של הרמונזיצייה הייתה רחבה בהרבה ושהיא הייתה יכולה להתממש בעזרת מתודות כה מגוונות כחיזוק (טוניפיקציה) ושלשול (טיהור), או לחלוח יובש וייבוש לחות. אך עד אז, ההגדה של "צ'נג וו-ג'י" להרמוניזציה, הייתה מבוססת כל כך חזק שלא היה ניתן לשנותה. במקום זה, מטפלים הרחיבו את טווח הפורמולות שנכללו בקטגוריית המהרמנות. חוץ מפורמולות לטיפול בשכבת השאו יאנג, לאט לאט נכללו גם פורמולות לטיפול בדיסהרמוניה בין הכבד לטחול, כיס המרה והקיבה, וקיבה ומעיים, ובנוסף פורמולות לטיפול בהפרעות מלריות. התוכן העכשווי של קטגורייה זאת הוגדר בזמן שנות החמישים והשישים ברפובליקה העממית של סין על ידי מטפלים שהיו עסוקים בהפיכת הרפואה המסורתית לשיטה מבוססת. "פו פו-זו", המטפל הוותיק ביותר באקדמיה לרפואה סינית בתקופה זאת, סיפק את ההגדרה התכליתית ביותר: "שיטת ההרמוניזציה: מתייחסת להירמון במובן הצר. הרמוניזציה משמעותה לרוב, שימוש מתון באסטרטגיות חפירה והכרעה. היא מביאה איזון למצבים מורכבים שמציגים תמונת סימפטומים של פנים-חוץ, עודף-חוסר, וקור-חום, ובנוסף מצבים של יתר וחולשה שקיימים באיברי היין והיאנג, היין והיאנג בגוף, והצ'י והדם." (מתוך "חוויות טיפוליות של "פו פו-זו" ")






