Xing Su San

פורמולה זו היא וריאציה של Xing Su Yin, פורמולה מוקדמת יותר מהמראה המוזהבת של המסורת הרפואית. אותה פורמולה שימשה לטיפול ברוח-קור השוכן בריאות, שם גרם לצפצופים. היא מורכבת מ-Zi Su Ye, Zhi Ke, Jie Geng, Ge Gen, Qian Hu, Chen Pi, Gan Cao, Zhi Ban Xia, Xing Ren ו-Fu Ling.

Xing Su Yin, מצידה, היא וריאציה של Shen Su Yin, (משחררות חיצון), פורמולה מתקופת סונג ששימשה לטיפול בהפרעות רוח-קור עם חסר צ'י.

נראה שעד תחילת המאה ה-18, הפורמולות הישנות יותר יצאו מכלל שימוש, שכן וּו ג'וּ-טוֹנְג העיר: "Xing Su San שולטת בטיפול העכשווי של שיעול נזק-רוח במהלך [כל] ארבע העונות". זה מעיד שוּו ג'וּ-טוֹנְג, שספרו הבחנה שיטתית במחלות פתוגנים חמים נחשב בדרך כלל לטקסט המקור של פורמולה זו, לא היה בעצמו מחברה, אלא רק הרחיב את תחום השימוש בה.

וּו ג'וּ-טוֹנְג גם הסביר כיצד ומדוע יובש-קור מייצר תקיעות:
"צ'י יבש עולה לאחר יום השוויון הסתווי ו[מסתיים] לפני השלג הקל [כלומר, הקטע הסולרי ה-20 ותחילת החורף]. הוא נשלט על ידי צ'י הקור של מתכת יובש ביאנג מינג. הקלאסיקה קובעת: 'טבעה של יאנג מינג הוא פריקה ברורה מ[המחמם] האמצעי, [הגורמת ל]כאב באגף הימני ושלשול רופף [אם היא נחסמת]. פנימית, היא מתבטאת כחסימת גרון. חיצונית, היא גורמת לנפיחות בולטת. כאשר הקור הגדול מטהר והורג, הפרחים משנים את מראם, המזיקים השעירים מתים, יש אי נוחות בחזה, הגרון חסום, ואדם משתעל'."

לפי טקסט קלאסי זה, היובש יגרום לאנשים לחלות בצ'י קור. כאשר עץ הכבד מקבל את הפתוגן הזה, הוא הופך ליובש... הפרעות יובש נכנסות אם כן [תחת הקטגוריה הרחבה יותר] של קור. הן מכונות קור קל מכיוון שההפרעות הללו וההידבקות בקור הן מאותו סוג.

וּו ג'וּ-טוֹנְג אם כן מגדיר יובש-קור כתוצאה משנית של קור מתון. קור מאט את דינמיקת הצ'י. זה מוביל לתקיעות צ'י מצד אחד, ולכישלון של המרת הצ'י עם ייצור נוזלים פתולוגיים מצד שני. שניהם מונעים מהנוזלים הפיזיולוגיים לבצע את תפקיד הריכוך שלהם. זה מסביר מדוע צמחים חריפים ומחממים המשמשים לפתיחת דינמיקת הצ'י ולפתרון החיצון יכולים גם לטפל ביובש.