הפורמולות לרוח חיצונית בקטגוריה זו מטפלות בהפרעות בהן הרוח היא הפתוגן העיקרי והתגלמותן מאפיינות רוח: תוקפות מהר, משתנות, או משפיעות על תנועה. מכיון שרוח היא פתוגן יאנגי, היא לעיתים גורמת לבעיות שמשפיעות על החלק העליון של הגוף, במיוחד הראש. סימפטומים אופייניים לרוח חיצונית כוללים גרד, חוסר תחושה בעור ובבשר, כאבי ראש, סתימות אף ממקור עמוק, ספאזם בשרירים, קושי להזיז מפרקים, ומראה או כוח אסימטרי. רוח פנימית נוצרת כאשר האיברים הפנימיים, בעיקר הכבד והכליות, מאבדים את היכולת לשלוט בצ'י היאנגי, שטבעו הוא פראי והופך בקלות לרוח פתוגנית. זה נכתב לראשונה בפרק 74 של השאלות הבסיסיות: "ההתגלמויות השונות של רוח כמו איבוד הכרה וסחרחורות, כולן משוייכות לכבד." תנועה פנימית של רוח יכולה לעלות כתוצאה של חסר יין בכליות או בכבד, עלייה של יאנג הכבד, חסר דם, או עודף חום. הפרזנטציה השכיחה ביותר כוללת סחרחורת, ורטיגו, רעידות, איבוד טונוס שריר, ובמקרים חמורים פרכוסים, קושי בדיבור, ואיבוד הכרה פתאומי עם אסימטריה בפנים או המיפלגיה. רוח חיצונית ופנימית יכולות ליצור אחת את השנייה או להשתלב ביחד, מה שיוצר טשטוש מסוים בגבול בין הקטגוריות. למשל, רוח חיצונית עלולה לחדור לתוך האיברים או לעורר רוח פנימית. רוח פנימית, מצד שני, עלולה להפריע ליאנג המגן, מה שיוביל לחדירה של רוח חיצונית. הטרמינולוגיה, בנוסף, לא תמיד מדויקת. אסימטריות בפנים והמיפלגיה, למשל, נחשבות כסימנים לשבץ-רוח. בהתחלה, רופאים האמינו בדרך כלל שזה נגרם על ידי רוח חיצונית החודרת לתוך הערוצים אצל מטופלים עם חסר דם וצ'י. משושלת סונג והלאה, אותם הסימפטומים הובנו, יותר ויותר, כעולים מתוך גורמים פנימיים המערבים אש, ליחה, חסר יין, ועלייה של יאנג. כדי למנוע בלבול, המצב השני נקרא לרוב שבץ-מסוג רוח, למרות שכותבים מסוימים ניסו לגשר בין שתי הדעות לדוקטרינה אחת. שבץ-רוח יכול להתייחס גם, בכול זאת, למצבי חיצון המאופיינים על ידי חום מדיד, כאב ראש, הזעה, ודופק צף ומתון. כיום, המושג שבץ רוח בדרך כלל מתייחס למצבים עם איבוד שליטה על שרירים או שיתוק, והוא מחולק לשבץ-בערוצים (מצב יחסית מתון יותר ללא איבוד הכרה) ושבץ-איברים (עם איבוד הכרה). ברוח חיצונית מטפלים בדרך כלל על ידי פיזור עם המטרה של סילוק החוצה. ברוח פנימית, מצד שני, מטפלים בעזרת צמחים מרגיעים, מכבים וסדטיביים, ובנוסף אלו שמחזקים יין ומווסתים את הכבד. אבחנה מדויקת היא חיונית כדי להימנע מסיבוכים הנובעים משימוש בפורמולות שאינן מתאימות. מצבים מסוימים עלולים לערב גם רוח חיצונית וגם רוח פנימית, במצבים אלו הטיפול צריך להתייחס לשני האספקטים. ובכל זאת, מכיוון שצמחים שמפזרים רוח הם בדרך כלל חמים ומייבשים מטבעם ויכולים בקלות לפגוע בנוזלים או לייצר אש, יש להשתמש בהם בזהירות רבה במצבים של חסר יין או עלייה של יאנג. אם יש צורך, יש לשלב אותם עם צמחים מתוקים, קרירים שמעשירים את הנוזלים. בנוסף, מכיוון שזה נדיר שרוח תתקוף את הגוף לבד, יותר נפוץ שתלווה על ידי פתוגנים נוספים כמו קור או יובש, טיפול מתאים דורש התייחסות לכל פתוגן. מכיוון שרוח היא לפעמים גורם שניוני במקום ראשוני, לא כל הפורמולות שמטפלות ברוח נמצאות בקטגוריה זו.