צמחים מחזקים
צמחים מחזקים, המכונים גם טוניקים, הם צמחים שמחזקים או משלימים אזור או תהליך פיזיולוגי בגוף שנחלש או שיש בו חסר. הם גם מחזקים את הגנות הגוף מפני מחלות. קלינית, הם משמשים בשילוב עם צמחים שמגרשים השפעות פתוגניות חיצוניות, בהפרעות שבהן ההשפעה הפתוגנית חזקה והצ'י התקין חלש, אסטרטגיה המכונה "תמיכה בתקין וגירוש הפתוגני" (fú zhèng qū xié). צמחים אלו מסייעים בהחזרתם לאיתנם של אלו שחלו במחלות כרוניות או ניוונות, על ידי חיזוק התהליכים הפיזיולוגיים השונים של הגוף והשלמת חומרים שהתרוששו. טוניקים משמשים בטיפול בתבניות של חסר צ'י, דם, יין, ויאנג. למטרות הדיון, הם מוצגים כאן בהתאם לאיזה מארבעת ההיבטים הם מחזקים, אך חשוב לזכור שבמרפאה, בהתאם למצג המטופל, הצמחים משולבים לעיתים קרובות. לדוגמה, מטופל עם חסר יאנג סובל בדרך כלל גם מחסר צ'י, ואותו תהליך עשוי לערב גם חסר יין. יתרה מזאת, תבניות של חסר צ'י יכולות להתפתח לחסר יאנג. המטפל צריך אפוא להיות גמיש בשימוש בצמחים אלו. יש להזהיר במעט בנוגע לטוניקים. חשוב לזכור שצמחים הם רק חלק אחד מתהליך ההחלמה. קיימת נטייה להציע למטופלים מוחלשים שנטילת טוניק היא כל מה שנדרש להחלמה. זה אינו נכון; תרגילים גופניים ותרגילי נשימה ותזונה חשובים גם הם, וכמובן מנוחה מספקת. יתרה מזאת, צמחים מחזקים מחזקים את התהליכים של הגוף, כולל תהליכים פתוגניים, כגון אלו הקשורים להשפעות פתוגניות חיצוניות. לכן, אלא אם הם משולבים עם צמחים שמשחררים את החיצון, אין לרשום צמחים מחזקים במקרים שבהם עדיין קיימים סימנים של הפרעה חיצונית. אם הם ניתנים בכל זאת, ההפרעה החיצונית תימשך. המטפל צריך גם להיות מודע למצב המכונה "חסר אך לא מסוגל לקבל חיזוק" (xū bù néng shòu bǔ). זה מתייחס לאדם שמפתח באופן קבוע בעיות לאחר נטילת טוניקים. הנפוצות ביותר הן בעיות עיכול כמו בחילה, נפיחות, או אובדן תאבון. סימנים של אש-חסר, כולל יובש בפה ובשפתיים, עצבנות, ונדודי שינה, יכולים גם להופיע. בעיות אלו נובעות בדרך כלל מקיפאון בסיסי, שבו יש לטפל לפני שהחיזוק יכול להצליח. בנוסף, אם ניתן טוניק למטופל שאינו בעיקר חסר, טווח רחב של בעיות יכול להתרחש, כולל קלקול קיבה, פריחות, ועצבנות.
הסבר על צמחים שמחזקים את הצ'י
הצמחים בתת-קטגוריה זו משמשים בטיפול בתבניות של חסר צ'י, הפרעות שבהן ההיבטים התפקודיים של הגוף, או של איבר מסוים, חלשים. ההפרעות הנפוצות ביותר נמצאות בטחול ובריאות. הסיבה לכך היא ששני איברי יין אלו אחראים בעיקר לחילוץ הצ'י ממזון ומאוויר, כמו גם לתפקודי ההעברה של הצ'י בתוך הגוף. הסימפטומים העיקריים של חסר צ'י הטחול הם עייפות, חולשה בגפיים, חוסר תאבון, תפיחות או כאב בטני, וצואה רפויה או שלשול. יתרה מזאת, מכיוון שצ'י הטחול הוא המרכיב העיקרי של הצ'י האמצעי — שמחזיק את הנוזלים בפנים ומחזיק את מבני הגוף במקומם — חסר צ'י עומד לעיתים קרובות בבסיס בעיות כמו בצקת שטחית כללית וצניחות. הסימפטומים העיקריים של חסר צ'י הריאות הם קוצר נשימה, נשימה שטחית, קוצר נשימה במאמץ, קול חלש, פנים חיוורות, והזעה ספונטנית. מכיוון שהצ'י אחראי בחלקו לייצור הדם ולתנועתו, צמחים אלו משמשים לעיתים קרובות גם בטיפול בתבניות של חסר דם. צמחים שמחזקים את הצ'י הם בדרך כלל מתוקים ועשירים באופיים. שימוש מופרז או ממושך עלול להוביל בקלות לתחושת מלאות בחזה ובסרעפת, או לתחושות של חום. לכן, מבחינה קלינית, חשוב לשלב אותם עם כמויות קטנות של צמחים שמניעים ומסדירים את הצ'י.
