Bei Mu Gua Lou San

הקשר במסורת
פורמולה זו הורכבה על ידי הרופא מהמאה ה-18 צ'ֶנְג גּוּאוֹ-פֶּנְג לטיפול בליחת-יובש. בעבר, נעשתה הבדלה בין הפרעות כאלה לפי סכמה המבוססת על חמשת מערכות האיברים. ניתוחו של לִי ז'וֹנְג-זִי לליחת-יובש בקריאות חובה מהמסורת הרפואית הוא דוגמה טיפוסית למערכת קדומה זו:

"[ליחה הקשורה ל]ערוץ הריאות נקראת ליחת-יובש. [דפוס זה מתבטא ב]דופק גס, קומפלקסיה לבנה, צ'י עולה [המוביל ל]צפצופים ונשימה דחופה, רעד עם חום וצמרמורות, עצב, דאגה וחוסר אושר, וליחה גסה שקשה להפרשה."
צ'ֶנְג גּוּאוֹ-פֶּנְג הציע להחליף מערכת זו בתכנית חדשה ופשוטה יותר המבדילה רק בין ליחת-לחות (קלה להפרשה וקשורה לטחול) לליחת-יובש (קשה להפרשה וקשורה לריאות). כל אחת משתי ההפרעות הללו בודלה אז עוד לדפוסי עודף או חסר. מבחינת הטיפול, צ'ֶנְג הציע את Er Chen Tang ו-Liu Jun Zi Tang כפורמולות מרכזיות לטיפול בליחת-לחות, ואת פורמולה זו ו-Liu Wei Di Huang Wan כפורמולות הבסיס לליחת-יובש. פורמולה זו ניתן לכן לראות כוריאציה של Er Chen Tang עם החלפת צמחים המלחלחים ומתמירים ליחה כגון Bei Mu ו-Tian Hua Fen, תמורת Ban Xia החריף והמחמם.

מרכיבים
אף שהטקסט המקורי אינו מציין באיזה סוג של Bei Mu להשתמש, ההנחה הכללית היא ש-Chuan Bei Mu עדיף על פני Zhe Bei Mu. אף ששני הצמחים מקררים ומתמירים ליחת-חום ומקלים על שיעול, Chuan Bei Mu הוא מר אך גם מתוק, המלחלח את הריאות. לכן הוא מתאים יותר לשיעול היבש המטופל על ידי פורמולה זו. יתר על כן, באסטרטגיות טיפול ופורמולות ברפואה סינית, הרופא העכשווי צ'ֶן צ'ַאוֹ-זוּ מציע להוסיף את Xing Ren כדי לשפר את תפקוד ההכוונה כלפי מטה של הפורמולה ולהכפיל את המינונים המקוריים לאפקט טוב עוד יותר.