Wu Wei Zi

נקרא על שם חמשת הטעמים שלו, ותכונות אלה משפיעות רבות על היקף הפעולה הטיפולית של Wu Wei Zi. כפי שמוסבר ב"המטריה מדיקה הגדולה", "חמיצות ומליחות נכנסות לכבד ומחזקות את הכליות, חריפות ומרירות נכנסות ללב ומחזקות את הריאות, ומתיקות נכנסת לארמון-האמצעי ומגבירה את הטחול-ואת הקיבה." עם זאת, ב"תיקון המשמעות של המטריה מדיקה", ג'אנג שאן-לי מציין ש"אף שיש לו חמישה טעמים, הוא בעיקרו חמוץ-כובש. לכן הוא מחזק את יין חמשת איברי-היין, בדגש על הכלת הכליות וקליטת הצ'י." הוא ממשיך ואומר שהצמח "חמוץ וחם בטבעו, וחום זה הוא חום הרמוני, שונה למדי מחום מייבש. הוא מייצר נוזלים, עוצר צמא, ומרטיב את הריאות-ואת הקיבה תוך הגברת יין-הכליות — כל אפקטיו ברמת-היין." "אוצר המילים של המטריה מדיקה" מנחה: "נצל את חמיצותו לריסון ולעיכוב נוזלי-היאנג, ולהגנה-ואבטחה של הצ'י הקדום כך שלא ידלוף ויתנקז." "מסות ברפואה המוקירה את הסינית ומכבדת את המערבית" מוסיפה ש"כוח-הכבישה החמוץ שלו יכול גם לייצב את הפיכת-הצ'י במחמם התחתון, לטפל בשלשול-השחר, בפליטות-זרע ליליות, ובתכיפות שתן, אפילו אם על המטופל להשתין לאחר שתייה של כוס-או-שתיים בלבד."

הופעת צמח זה בפורמולה Xiao Qing Long Tang מיקדה תשומת-לב ביעילותו בטיפול בשיעול. הפרשן משושלת סונג, צ'נג וו-ג'י, מספק את ההסבר הקלאסי לשילובו בפורמולה זו: "הריאות מעדיפות ריסון; כשחריף [המחלה], יש לצרוך חמיצות לריסון [פיזור צ'י-הריאות]: חמיצות ה-Shao Yao ו-Wu Wei Zi מרסנת צ'י מרדני ומרגיעה את הריאות." עם זאת, הדבר יוצר רושם שצמחים אלה לבדם יכולים להשיג אפקט זה. ג'אנג שאן-לי מזהיר שהערות צ'נג

מתייחסות לחסר צ'י-ריאות עם מלאות [בתוך הריאות], שבה יש להשתמש בחמיצות לריסון [ולמנוע אובדן נוסף של צ'י-הריאות]. אם פתוגן שנרכש-חיצונית תוקף את הריאות, ליחה חוסמת, והצ'י מרדני — זוהי הפרעת-עודף. הריסון של Wu Wei Zi [במצב זה] הוא ממש כמו הריגת מישהו ביין מורעל.

ג'אנג ממשיך ואומר שבפורמולה Xiao Qing Long Tang, צמח זה פועל בשיתוף עם מספר צמחים נוספים המנקזים, מפזרים, ומייבשים כדי לטפל בשיעול ובצפצופים מקור וליחה דלילה, ואינו יכול לשמש כצמח-בודד לעצירת שיעולים: "זוהי העדינות הנפלאה שבה החכמים הקדומים תכננו פורמולות. באשר לשימוש בצמח זה לבדו [למצב זה, זה כה גס עד] שאין אפילו לדבר על כך באותה נשימה!"

מבחינת הרגעת הרוח, "אוצר המילים של המטריה מדיקה" מציינת: "תשישות המהות-והצ'י, אש בוערת מחסר-יין, או הרס היין או היאנג מובילים לפיזור הרוח ולאובדן הדופק — יש להשתמש ב-Wu Wei Zi לטיפול באלה."

יש טווח פעולות נוסף, שנדון פחות בספרי-לימוד מודרניים: הזנת הכבד והבהרת העיניים. "המטריה מדיקה של רי הואה-דזה" קובעת שהוא "מבהיר את העיניים, מחמם את איבר-המים [הכליות], ומחזק את הגידים-והעצמות." הדבר מאושר ב"עיקרי המטריה מדיקה": "[הוא] מחזק חסר ומבהיר את העיניים." לִי שִׁי-ג'ֵן מצטט את לִי גָאוֹ כאומר שהוא "מייצר נוזלי-יאנג, מקל על צמא, מטפל בשלשול ובהפרעות-דיזנטריה, ומחזק צ'י קדום בלתי-מספיק. מרסן צ'י מדולדל-ומפוזר, ואישונים מורחבים."

ב"מסות ברפואה המוקירה את הסינית ומכבדת את המערבית", ג'אנג שי-צ'ון מסביר: "הוא חמוץ ביותר, ומצטיין בכניסה לכבד; פתח-הכבד הוא העיניים, ולכן Wu Wei Zi יכול לרסן אישונים מורחבים."

התוויות נגד

אסור כאשר הפרעה חיצונית לא נוקתה, או כאשר יש חום-עודף פנימי, או בשלבים המוקדמים של שיעול או פריחה. צמח זה עלול לגרום מדי פעם לצרבת. ר' רעילות למטה.

התוויות נגד קלאסיות

הוא מרסן ומעכב את צ'י-הריאות, ומטפל בעיקר בשיעול כרוני מצריכת-מחסר... עם זאת, אין להשתמש בו בפזיזות כאשר השיעול חריף, מחשש שאש-הריאות תיכלא והפתוגן יסתגר ויוכבל. יש להמתין עד שהפתוגן יפוזר והאש תנוקה — או-אז השימוש בו יהיה יעיל. (שינוי המשמעות של החומרים הרפואיים)

"[עבור] רוח פתוגנית בחיצון, שלבים מוקדמים של אבעבועות ופריחות, כל [סוגי] הריר הדליל השמור, וחולי-ריאות עם חום-עודף — הוא אסור." (פגישה עם המקורות של קלאסיקת המטריה מדיקה)

מנת-יתר או שימוש בלתי-הולם עלולים לגרום לתופעות לוואי כגון אי-נוחות וצריבה בטנית וכן תחושות קור-וכאב באפיגסטריום, כאבי קיבה, וירידה בתיאבון. תועד מקרה אחד של טכיקרדיה סינוסית בעקבות נטילת מרשם המכיל 30 גרם מצמח זה. תועדו פריחות פפולריות אלרגיות המשפיעות על העפעפיים, גב הידיים, החזה, והגב התחתון. בכל תופעות הלוואי הללו, נדרשה הפסקת הטיפול כדי ליישב את התסמינים.