פורמולה זו נקראת גם אבקת ניקוז הטחול (xie pi san), המתייחסת לפעולתה בניקוז אש מהטחול והקיבה. "צהוב" מתייחס להתאמה של הטחול והקיבה לפאזת האדמה ולצבע הצהוב.

הרכב הפורמולה הזו מספק תובנה לטיפול הנכון בחום (אש) מסתתר. לחומרים קרים המנקזים חום מהמחמם האמצעי יש תפקיד קטן מאוד. מה שנדרש הם חומרים שמנקים ומפזרים בעדינות, כפי שהמליץ הרופא מתקופת צ'ינג, וואנג שו-גאו: "מתאים לנקז אש מסתתרת בטחול ובקיבה בעדינות רבה, בניגוד לאש מעודף ש[צריך] לנקז בדחיפות." זוהי דוגמה נוספת ליישום גמיש של האמרה מהקלאסיקה הפנימית, "לאש מתקיעות, שחרר אותה" (huo yu fa zhi).

עם זאת, תפקידו של fang feng בפורמולה היה שנוי במחלוקת. הרופא המודרני המוקדם ז'אנג שאן-ליי, בפרט, התייחס להכללתו, במיוחד במינון כה גבוה, כטעות. הוא טען שהוא מלבה במקום לפזר אש ולכן יש להשמיטו. כדי ליישב שאלה זו, חוקרים במכללה לרפואה סינית בננג'ינג בחנו את תפקודי fang feng באמצעות ניסויים בבעלי חיים. הם מצאו שבעוד שהצמח אינו בעל פעולה אנטי-דלקתית כשמשתמשים בו לבדו, ניתן להפיק אפקט כזה על ידי שילובו עם הצמחים האחרים בפורמולה. הם גם מצאו שהפחתה של 80 אחוז במינון של fang feng לא השפיעה באופן משמעותי על פעולה זו. לכן, עבור כיבים בפה או הוצאת לשון, המינון של fang feng לעתים קרובות מופחת כיום ומוסיפים צמחים אחרים שמנקים חום.

המינון הגדול של gan cao גם עורר דיון, מכיוון שהטבע החם והדביק שלו יכול להיחשב כמעכב את אפקט הפריקה של fang feng. עם זאת, כאשר משתמשים בו בצורתו הלא מעובדת, הוא למעשה מנקז אש, כפי שמפורט ב"שינוי המשמעות של חומרים רפואיים": "בשימוש לא מעובד, הוא מקרר ומנקז אש: הוא בעיקר מפזר פתוגנים בחיצון, מפחית פצעים נפוחים, מקל על כאבי גרון, פותר את הרעילות של כל הצמחים, מסלק אש מצטברת בקיבה, ומפזר כאבי דרכי השתן - זהו כוחה של קרירות מתוקה המסלקת חום." זה השימוש בו כאן.

פורמולה זו משמשת גם לטיפול בהצהבת הלובן של העין עקב חום בטחול.