חום בדרך כלל נכנס לרמת ההזנה דרך רמת הצ'י. בשלבים הראשוניים של הפרעה ברמת ההזנה בפרט, חום פתוגני מסוים נשאר בדרך כלל בהיבט הצ'י. את מידת החום הזה ניתן לקרוא מרמת הצמא של המטופל ומחיפוי הלשון. ככל שהצמא גדול יותר וחיפוי הלשון עבה יותר, כך נשאר יותר חום ברמת הצ'י. ככל שגוף הלשון הופך ארגמני ויבש יותר, כך החום נכנס עמוק יותר לרמת ההזנה. לכן, חלק מהפרשנים המודרניים חושבים על פורמולה זו כמטפלת בהפרעה מעורבת של רמת הצ'י ורמת ההזנה. עם זאת, אם זה היה המקרה, האיזון בין הסגנים והעוזרים בפורמולה היה צריך להיות שונה. יותר שימושי לחשוב על העוזרים כמנקים גם את החום שנשאר ברמת הצ'י וגם את זה שנדחף לשם שוב מרמת ההזנה על ידי הצמחים העיקריים והסגנים.

קל גם להבין מדוע החום חייב להיות מוחזר לרמת הצ'י ("zhuan qi") לפני שניתן לאוורר אותו מהגוף. ברמות ההזנה והדם, חום פתוגני מעורבב עם החומר של הגוף עצמו. הדרך היחידה לנקות אותו מרמות אלה ישירות היא באמצעות הקזת דם. זו הסיבה שפריחות מתחילות להופיע כאשר חום נכנס לרמת ההזנה ומדוע הן הופכות לדימומים חמורים יותר כשהוא שוקע עמוק יותר לרמת הדם. כדי למנוע מצבים פוטנציאליים קטלניים אלה, חיוני להחזיר את החום לרמת הצ'י במהירות האפשרית, ממנה ניתן לאוורר אותו דרך העור או לנקז אותו דרך המעיים והשתן.

בפרקטיקה, רופא יתאים את המינון ומספר העוזרים בפורמולה בהתאם למידת החום ברמת הצ'י הנוכח. אם החום ברמת הצ'י בולט יותר, יש להגדיל את המינון של הצמחים המטפלים בחום זה. כאשר אין צמא, יש להסיר את huang lian מהפורמולה מכיוון שתופעות הלוואי של טבעו היבש והפוגע ביין עולות כעת על היתרונות של תכונות ניקוז החום שלו.

לא כל המקרים של חום הנכנס לרמת ההזנה הם אקוטיים באופיים. לפעמים, במיוחד כאשר הצ'י הנורמלי חזק, ייקח יותר זמן לחום להגיע לרמה זו. אך ברגע שהוא מגיע, הוא יישאר שם.