Xi Xian Cao

קריטריוני איכות: איכות טובה ירוקה כהה ובעלת עלים וזרדים רכים רבים.

Xi Xian Cao לא-מטופלת

בצורתה הלא-מטופלת, צמח זה מנקה חום-כבד וממיר חום-לחות, מטפל בפצעים ופריחות עקב חום-לחות, ובדפוסי יאנג-כבד עולה עם סחרחורת וכאבי ראש. ניתן להחילה חיצונית לפצעים ולנשיכות נחש.

Xi Xian Cao מעובדת ביין

קטעי הצמח הפרוסים מעורבבים עם יין אורז צהוב, ואז מכוסים ומושארים עד להרוואה יסודית. הצמח אז מקוטר עד שהוא שחור לחלוטין, ואז מוסר ומיובש בשמש. אופן הכנה זה מאפשר לצמח לגרש רוח-לחות ולחזק את הגידים ואת העצמות, ומשמש בטיפול במכת-רוח, המיפלגיה, כאב ראש, סחרחורת, כאב מהפרעת חסימה כואבת רוח-לחות, וחולשה בברכיים ובגפיים התחתונות. עם זאת, זה גם הופך אותה ללא-מקררת יותר; היא כעת חמה מעט. על פי השקפה מסורתית אחת, היא גם רוכשת תכונות מטניפות.

כפי שמתואר ב"קלאסיקה הגדולה של חומרי המרפא", "מקוטרת תשע פעמים וחשופה לשמש תשע פעמים, היא אז מטניפה... כשגולמית, היא קרירה בטבעה; מוכנה, היא חמימה בטבעה."

ההשקפה שאופן הכנה זה מעניק לצמח את היכולת להגביר את הכליות הייתה תמיד שנויה במחלוקת. ב"חדירה לתעלומות חומרי המרפא", לי ג'ונג-דזה מציג את הטיעון הנגדי: [Xi Xian Cao] הוא חומר מר וקר בעל רעילות מסוימת, שכן הוא גורם לאנשים להקיא. באשר ל[ההשקפה ש]'גולמי, הוא קר; מוכן, הוא חם', יכול להיות שיש בכך היגיון כלשהו, [אך] ההשקפה ש'גולמי, הוא מנקז, מוכן, הוא מטניף' אינני מעז לבטוח בה לחלוטין - כיצד תרופה מרה וקרה העוקבת אחר רוח, פשוט על ידי קיטור ובישול, תרכוש פתאום השפעות מטניפות ומגבירות?! ...המשמעות של הקדמונים כשאמרו 'טוניפיקציה' היא ככל הנראה שעל ידי סילוק הפתוגן, הצ'י התקין פורח, לא שהצמח עצמו מטניף מטבעו.