Fang Feng

Fang Feng מגרש רוח, אך בעל טבע מתון ועדין — חם מעט אך לא צורב, מתוק ולא קשה. הוא נחשב ל"מלחלח" מבין צמחי הרוח, כלומר פחות מייבש מרוב הצמחים המגרשים רוח. ניתן להשתמש בו לכל תבניות הרוח, חמות או קרות, בגוף העליון או התחתון, חיצוניות או פנימיות — יכולתו להגיע לרמות עמוקות יותר בגוף כדי לאתר ולגרש רוח היא אחת מתכונותיו המיוחדות.

על ידי גירוש רוח הוא מטפל בכאבי ראש, כאבי גוף כלליים ועוויתות, אם כי יכולתו להקל על טטניה שרירית חלשה מכדי לשמש כצמח ראשי לבעיה זו. בטיפול בחסימה כואבת מרוח-לחות, שאליה הוא מתאים במיוחד כשהחולה חלש או חסר דם, הוא יכול לסלק רוח-לחות מבלי לייבש יתר על המידה.

תכונה מוערכת נוספת של Fang Feng היא יכולתו להקל על רוח מעיים, להפחית טנזמוס ולהפחית שלשול — הוא מרים את צ'י היאנג ועוצר רוח מעיים ודימום מהמעיים.

צ'ן שי-דואו מעיר: "באופן מפתיע, ניתן להשתמש ב-Fang Feng גם כשאין פתוגן רוח נוכח — בשילוב עם Huang Qi הוא יכול לחסום רוח מלחדור לעור. עם זאת, שילוב זה אינו ניתן לשימוש לאחר שפתוגן הרוח כבר חדר. תמיד יש משמעות עמוקה כשהקדמונים נותנים שם לדבר-מה." צ'ן מתייחס כאן למשמעות המילולית של השם fang feng — "להתגונן מפני רוח".

התוויות נגד מודרניות

מותווה נגד באש עודפת מחסר יין, בעוויתות מחסר דם, ובהיעדר פתוגן רוח, לחות או קור.

התוויה נגד מסורתית

“טבעו העולה-הצף מגרה בקלות את עץ הכבד. לכן אין להשתמש ב-Fang Feng לשבץ-רוח, סחרחורת שלאחר לידה, עוויתות או פרכוסים; לא לכאבי ראש מחסר דם (להבדיל מרוח-קור), שלשול שאינו מקור-לחות, קושי במתן שתן או צואה, צ'י המורד כלפי מעלה הגורם לבחילה, אש העולה הגורמת לשיעול, הזעת לילה מחסר יין, או הזעה ספונטנית מחסר יאנג. מכיוון שהוא מסוגל לנקז עודף מהריאות, שימוש שגוי יתיש את הצ'י הראשוני של הבורר העליון.” (Harm and Benefit in the Materia Medica)

תועדו תגובות אלרגיות המשפיעות על העור ומערכת העיכול.