Gan Sui

מר וקר, Gan Sui מכוונת מטה, מנקזת ומגרשת חום, פותחת גם את המעיים וגם את ההשתנה, וצמח חזק לניקוז מים פתוגניים ומיצי גוף דלילים. כשהובלה והמרה של חילוף החומרים בנוזלים מתמהמהת, תנועת המים נעצרת; היא עשויה אז להצטבר ולהתגבש למיצי גוף דלילים, המובילים לנפיחות ותפיחות בצקתית. הגישה הראשונית תהיה בדרך כלל לשחזר הובלה והמרה על ידי חימום, טוניפיקציה, והקלה על השתנה. כאשר, עם זאת, מיצי הגוף הדלילים הצטברו עמוק בגוף והצ'י היאנגי אינו מסוגל לזרום, הפתוגן יכול להתקבץ לגוש קשה ועודף המתנגד לטיפול עדין יותר. יש לגרש את הפתוגן. "יסודות מארון הזהב" מסביר:

אם דופק המטופל חבוי, וקיימת דחיפה להזיז את המעיים, ולאחריה יש הקלה מסוימת אך עדיין תחושה של מלאות קשה באזור האפיגסטרי, זהו מיצי גוף דלילים שנותרו ורוצים גירוש. המרשם העיקרי צריך להיות "הדקוקציה של אופורביה קנסוי ופינליה" (Gan Sui Ban Xia Tang).

התוויות נגד מודרניות

חומר רעיל זה צריך לשמש רק לאסציטס או להפרעות אחרות מסוג עודף, ואז רק לזמן קצר מאוד. מנוגד בזמן הריון. ראו רעילות למטה.

התוויות נגד קלאסיות

טבעו הוא יין רעיל; אף שהוא מיטיב בגירוש מים מטה ובגירוש לחות, הוא יכול לפגוע ולפצוע את היין האמיתי ולכלות את נוזלי היין והיאנג. מי שחסרים בצ'י המהותי (חוץ ממי שסובלים מפגיעת קור ומים פתוגניים הגורמים לקיבוץ בהפרעת חזה, שעבורם אין שיטת טיפול אחרת) לא ישתמשו בו. זה כולל את מי שסובלים מבצקת דמוית-תוף ומהשתנה תכופה עקב חסר-יין של הטחול, בו חסר האדמה לא מסוגל לשלוט בנוזלים, אשר מתפזרים ומציפים. ליו הה-ג'יאן [ליו וואן-סו] אומר שכל נפיחות-לחות ומלאות משתייכת לאדמת הטחול: השיטה הסטנדרטית צריכה להיות טוניפיקציה של הטחול וייצוב האדמה, בתוספת [צמחים] המקלים על השתנה. אם, לעומת זאת, Gan Sui משמשת לניקוז מטה, הדבר מחליש כפליים את הבסיס של המטופל. אפילו אם המים [הפתוגניים] עוזבים באופן זמני, בהישנות המטופל בהחלט ימות. לכן, חיוני לקבוע שההפרעה משתייכת לחום-לחות, שמיצי גוף דלילים או מים פתוגניים נוכחים, ושהצ'י המהותי עדיין חזק - רק אז ניתן להשתמש בה לטיפול קצר-טווח. יש לטחון אותה ולהשתמש בגלולות או באבקות. (נזק ותועלת בחומרי המרפא)

צמח זה רעיל. הכנה מסורתית עם Gan Cao מפחיתה את הרעילות לחמישית מהצמח הלא-מוכן. עם זאת, Gan Sui נחשבת לאנטגוניסטית של Gan Cao. מחקרים אחרונים מציינים שהאנטגוניזם הזה נראה תלוי ביחס המנות בין השניים. אם מנת Gan Cao עולה על מנת Gan Sui, השילוב מתחיל להיות רעיל יותר מאשר הצמחים בנפרד. הרעילות ממשיכה לעלות כאשר יחס Gan Cao מוגבר.

מנת יתר יכולה גם היא להיות רעילה (מנה רעילה: 9-15 גרם). תסמיני רעילות הם גירוי רירי חמור, היפרמיה, דלקת, בצקת וכרסום של מערכת העיכול, האצת פריסטלטיקה, שלשול, בחילה, הקאה, כאב בטני, כאב ראש, סחרחורת, פלפיטציות, לחץ דם נמוך, היפותרמיה, התייבשות, אובדן הכרה, עוויתות, דיספניאה, אישונים מורחבים, ומוות מכשל במערכות הנשימה ומחזור הדם.