Di Gu Pi

מתוק, תפל, קר, אך לא עז בפעולותיו, Di Gu Pi נכנס לערוצי הריאות, הכבד, והכליות. הוא מסלק חום מעודף בדם על ידי קירורו, ולכן מיועד לדימום הקשור בתנועה כאוטית מחום. הוא גם מטפל בחום-דם מחסר, ויעיל מאוד לטיפול בתחושות חום מחסר-יין ובהפרעת "עצמות בוערות" עם הזעה. בנוסף, הוא מנקה ומכוון כלפי מטה אש בריאות לעצירת שיעול, צמא, וחוסר-מנוחה עצבני. נהוג להשתמש בו להסמקה הקשורה בחום מחסר, בהזעות-לילה, בשיעול, ובצפצופים מחום בריאות, ולדימום מהאף בהפרעת בזבוז-וצימאון.

לפי "חומרי המרפא הגדולים", Di Gu Pi מחזק חסר-יין. אף שזה שנוי במחלוקת בקרב כותבים אחרים, על ידי סילוק ההשפעות המזיקות של חום על הדם ועל היין, Di Gu Pi מסוגל לשמר את שלמותם, ובכך, למעשה, לחזק אותם.

"תיקון משמעות חומרי המרפא" מציין: "חומר זה קריר אך לא עז. הוא יכול לווסת הפרעות חסר וצריכתיות. ניחוחו קל וחריף, ולכן הוא מקרר את הריאות." וואנג האו-גו מוסיף ש-Di Gu Pi "מכוון אש אורבת בריאות כלפי מטה."

ב"חיבורים על רפואה המחשיבה את הסינית ומכבדת את המערבית", ג'אנג שי-ג'ון מסביר את הבנתו למקור תכונות אלה: שורש זה חודר עמוק לאדמה, ומלא בצ'י-יין, ולכן טבעו קריר והוא מצטיין בהפחתת חום. מכיוון שמרצו נוטה כלפי מטה, יש לו את הכוח לרסן ולעכב, וזו הסיבה שהוא מטפל ב"עצמות בוערות" עם הזעה. הוא יכול לעצור הקאת דם ודימום מהאף, ובמיוחד מכוון כלפי מטה ומנקה חום בכליות. הוא פותח ומקל הן על תנועות המעיים והן על ההשתנה, ומטפל בדימום מחום הן בצואה והן בשתן. יתרה מזאת, יכולתו לרסן ולכוון כלפי מטה יכולה לנקות ולכוון כלפי מטה את החום הצף והנסחף במחמם העליון, ובכך לרפא שיעול מחום בריאות. עם זאת, הוא אסור לשיעול מפתוגן-רוח בריאות, שכן טבעו מרסן.

התוויות נגד מודרניות

מותווה נגד ביציאות רכות מחסר בטחול.

התוויות נגד קלאסיות

"תועלת ונזק בחומרי המרפא": אין להשתמש בו יחד עם קור במרכז.

בטווח המינון הרגיל אין לצפות לתופעות לוואי רעילות. התופעות הבאות הופיעו שעה אחת אחרי נטילת מינון גבוה (50 גרם): ורטיגו, דפיקות לב, בחילה, הקאה, וכיווצים מוקדמים.